- מצהב
- מֻצְהָבm. (b. h.; צָהַב) a bright metal; (נחש) נחשת מ׳ bronze. Targ. 2 Chr. 4:16 נחש מ׳ (h. text נחשת מרוק).Y.Succ.V, 55d top; Arakh.10b (quot. fr. Ezra 8:27) נחשת מוּצְהָב.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
